מבצע: קוד השוק

הסמטאות של השוק נקראות על שם פירות ואגוזים. מצאו שלטי רחוב אמיתיים וסמנו כל אחד שראיתם במו עיניכם. הצייד מאתר, הסוכן מקריא.

היה פעם רחוב בשם "האגס". בשנת 2000 הוא קיבל שם חדש על שם אחד מבני משפחת בנאי המפורסמת מהשוק. מצאו את השלט ורשמו את השם המלא שכתוב עליו.

לשוק יש שני רחובות ראשיים: עץ החיים — המקורה, ומחנה יהודה — הפתוח לשמיים. עמדו דקה בכל אחד מהם. מה מרגישים אחרת? (רעש? חום? ריח? אור?) הצייד אומר משפט אחד, הסוכן רושם.

אתם כבר עומדים בין שני הרחובות — אל תזוזו. צלמו ערימת פירות אחת ברחוב המקורה, ועוד ערימה ברחוב הפתוח. אותו מרחק, אותה זווית. תשוו את שתי התמונות: באחת הצבעים כהים ורכים, בשנייה הם צורבים. הצלם לא בחר בזה — האור בחר.

בשוק מסתתר אזור שנקרא השוק העיראקי — נבנה ב-1931 על ידי 20 סוחרים שקודם עמדו בדוכני עץ זמניים. מצאו אותו, ורשמו שם של חנות אחת שנמצאת בו.

שאלו שלושה מוכרים שונים: "על שם מי נקרא השוק מחנה יהודה?" רשמו את שלוש התשובות — גם אם הן מצחיקות, גם אם הן שגויות. את התשובה האמיתית תגלו בסוף.

כמה דוכנים וחנויות יש בשוק, לדעתכם? כל אחד מנחש מספר, כותבים את שלושתם. הכי קרוב לאמת מקבל את הכבוד. (התשובה בסוף הדף.)

מצאו פרי או ירק אמיתי בכל אחד מהצבעים. הצייד מצביע, הסוכן מאשר. עגבנייה ותפוח לא נחשבים לאותו צבע פעמיים.

בחרו אחד מהצבעים שמצאתם — וצלמו אותו מקרוב כל כך שלא נשאר בתמונה שום דבר אחר. לא רואים ארגז, לא רואים מוכר, לא רואים שוק. רק צבע. ערימת תבלינים, ארגז עגבניות, זיתים.

בדוכן תבלינים: הצייד עוצם עיניים, המבוגר מקרב שלושה תבלינים שונים לאף (באישור המוכר!), והוא צריך לנחש לפחות אחד. רשמו מה ניחש ומה זה היה באמת.

מצאו פרי, ירק או מאכל אחד שאף אחד מכם לא מזהה. שאלו את המוכר מה זה, מאיפה זה, ואיך אוכלים את זה.

מכאן ועד סוף המשחק, הטלפון עובר לבן 7. לאורך כל שאר המסלול הוא מצלם חמש תמונות של מה שמעניין אותו — תוך כדי הליכה, בלי לעצור את הקבוצה. אסור להתערב, אסור לתקן, אסור להגיד "צלם את זה". בנקודת הסיום מסתכלים ביחד ומגלים מה ילד בן 7 בכלל רואה בשוק.

מצאו מוכר שצועק את המחירים שלו. עמדו בצד, הקשיבו, ורשמו מילה במילה מה הוא צועק ומה המחיר.

מצאו מוכר שעובד בשוק יותר מ-20 שנה. שאלו אותו שתי שאלות: "מה הכי השתנה כאן?" ו"מה בכלל לא השתנה?". רשמו את התשובות.

אחרי שהוא סיפר לכם את הסיפור — ורק אז — שואלים: "אפשר לצלם אותך?" ומצלמים אותו בדוכן שלו, מקרוב, כשהוא מסתכל למצלמה.

הנקודות ניתנות על השאלה, לא על התמונה. אם הוא אמר לא — אומרים תודה, רושמים "סירב", ומקבלים את מלוא הנקודות. מי שצילם בלי לשאול — מקבל אפס, גם אם התמונה מדהימה.

בשוק מדברים עברית, ערבית, לדינו, כורדית, גאורגית, רוסית, אמהרית ועוד. בקשו ממוכר ללמד אתכם איך אומרים שם של פרי אחד בשפה שלו. תרגלו עד שאתם יודעים להגיד את זה.

בקשו ממוכר אחד שיברך אתכם בברכה משלו. רשמו בדיוק מה הוא אמר.

המבוגר נותן 30 ₪ במזומן. צריך לקנות שלושה דברים שונים משלושה דוכנים שונים, בלי לעבור את התקציב, ולחזור עם עודף.

הצייד בוחר מה קונים.
הסוכן שואל כמה זה עולה ומחשב כמה נשאר.
ראש המבצע מבצע את הקנייה ובודק את העודף.

שלוש הקניות יחד עלו פחות מ-20 שקלים.

מוכר הוריד לכם את המחיר אחרי שביקשתם יפה.

מסדרים את שלוש הקניות על משטח כלשהו — ספסל, מדרגה, יד פתוחה — ומצלמים אותן ביחד, מלמעלה, עם העודף שנשאר לידן. זו ההוכחה שהמבצע הצליח, וזו תמונה שתסביר את עצמה בעוד עשר שנים.

האמן סולומון סוזה צייר יותר מ-250 מתוך 360 התריסים של השוק — דיוקנאות של אנשים מפורסמים. הבעיה: ביום חול בבוקר רוב התריסים פתוחים למעלה, אז הציורים מוסתרים. מצאו בכל זאת תריס אחד סגור עם ציור, זהו מי מצויר עליו — וצלמו אותו. זו ההוכחה היחידה שתישאר.

מצאו חתול אחד בשוק ותנו לו שם. לא נוגעים, לא מאכילים — רק מסתכלים ומחליטים איך קוראים לו.

חזרו לנקודת הסיום עם שקית נייר אמיתית שקיבלתם מדוכן — פיצוחים, מאפייה או תבלינים.

הביאו עלה אחד של תבלין ריחני שמוכר הסכים לתת לכם — נענע, פטרוזיליה, לואיזה, בזיליקום. שואלים לפני שקוטפים.

עוברים ביחד על כל התמונות של היום — כולל חמש התמונות של הצייד — ובוחרים שלוש בלבד. אחת של כל אחד. כל אחד מסביר במשפט למה דווקא זו.